לא לברוח מהבית, אלא לחיות אותו

ההתפתחות החזקה והעצמתית שלי, זו שנותנת אנרגיה וכח והיא המקור של כל הדברים - להיות נוכח בבית. להיות כאן ועכשיו עם המשפחה. 

יום ראשון בבוקר, מתחילים שבוע חדש.

יכולתי להיות עכשיו בצעידה, מוביל קבוצה נפלאה של מטיילים במרחבים הכל כך יפים של שפלת יהודה. ובמקום זה, באופן לא צפוי אני בבית עם הילדים. 

אתמול בלילה התחלתי להרגיש לא טוב, ובמהלך הלילה ממש רעדתי מקור, קמתי פעמיים לילדים והרגשתי שאני עומד ממש להתעלף.. 
קמה ביקשה שאבוא לידה, נשכבתי לידה מעניק לה ביטחון ונרדמנו שוב.

בבוקר, אני רואה שאני לא מסוגל ללכת ושהגוף שלי כואב. בטח איזה וירוס או משהו בסגנון…
הודעתי שאני לא אגיע להדריך את הטיול ברגע האחרון. 
מהר מאד שחררתי את תחושת האשמה ע"י כך שכתבתי על זה - אני קשוב למה שאני צריך עכשיו, אני נותן מנוחה לגוף כשהוא צריך וזה הדבר הנכון לעשות.
קורה.

בתכנון המקורי, חוה נשארת עם הילדים בבית ואני יוצא לעבודה. 
מה שקרה הוא הפוך - אני נשאר בבית עם הילדים וחוה יוצאת לעבודה. 
האמת שזה הסתדר ממש טוב כי חוה התבאסה להפסיד כל כך הרבה ימי עבודה, מטופלים מחכים לה וזה לא לעניין. אבל מה לעשות? יש כל כך הרבה דברים שקורים. בעיקר ילדים חולים.. וגם אנחנו…
תקופה שכזאת.

מציאות חדשה - אני עם הילדים בבית. 
והנה עולה מחשבה אוטומטית - היי, יש לי מלא דברים לעשות! לכתוב הצעות מחיר, לחזור למתעניינים בפעילויות שלי… זה הפך להרגל.
כל פעם שיש לי זמן פנוי אני עובד.
או לפחות רוצה לעבוד. או לפחות חושב על מה יקרה אם אני לא יעבוד. 
וכאן משתלטת עליי חרדה עתיקה, שאני לא יודע מהיכן ירשתי אותה. זה לא משנה לי מאד. העניין הוא שאני נכנס ללופ מחשבתי שלילי.
וכתוצאה מזה לחרדה.

אני לא מצליח לעבוד - הלקוחות לא ירצו אותי - לא יהיו סגירות - לא יהיה לנו כסף - מה נעשה? 

הסתכלתי על עברי המתוק. בן 9 חודשים - הוא חייך אליי.
בחיוך הזה הוא המיס אותי שוב. והזכיר לי שעכשיו הכל בסדר. כמו נותן לי עוד הזדמנות להיות איתו כאן ועכשיו. כמו מרגיש את מחשבותיי ועוזר לי להירגע.

התחלתי ךתרגל את זה כבר כמה שבועות -  פשוט להיות נוכח עם הילדים ועם חוה בבית מבלי לרצות להתעסק בעוד דברים שבעצם גורמים לי לא להיות פה באמת.
לא להיות נוכח. 

הדבר הזה יוצר מתח ולחץ מיותרים, שבסופם אני לא מצליח לעשות כלום - לא להיות עם הילדים כאן ועכשיו (שזה מה שהם ואני צריכים) ולא להספיק לעשות את מה שרציתי כמו שצריך.

אז מה?
יצאתי מהלופ. פתחתי את המחשב כדי לעבוד. ושחררתי. איזו הקלה! זה לא שלא אעשה את זה וזהו, אלא יותר מאוחר היום. כשחוה תחזור, יהיה לי זמן. 
נחה עליי דעתי. 
הצלחתי לעשות את זה ! להתמודד שוב עם השדים והפחדים והחרדות שלי. 
שקשורים עכשיו לעבודה ולכך שפספסתי ומה יהיה וכו'.

כל המחשבות שרצות מתוך הרגל למה יהיה אם ואם ואם - לא רלוונטיות.
לא משם אני רוצה לצאת לפעולה.
כן, העסק שלי גדל - אני מתפתח כל הזמן. 

אני מתחיל להבין באמת, הבנה שהופכת לידיעה ולאמת שלי - מה חשוב. מהי התפתחות אמיתית שהיא בכל המישורים.
ההתפתחות החזקה והעצמתית, זו שנותנת אנרגיה וכח והיא המקור של כל הדברים - להיות נוכח בבית. להיות כאן עם המשפחה. זה לא היה מובן מאליו בשבילי כל הזמן, להיפך זה יצר מאבק וקשיים. 
ההיפך הוא הנכון - זה מקור השפע, מקור הכח והאנרגיה להכל.

כמובן שגם לייצר פרנסה, אבל אלו לא שני דברים שמתקיימים בנפרד האחד מהשני.
הם למעשה אותו אחד.
אותו מקור.

שבוע טוב